מחלת החניכיים היא מחלה זיהומית, הנגרמת על-ידי חיידקים. המחלה נפוצה מאוד והיא הסיבה העיקרית לעקירות בגיל המבוגר. החיידקים הנמצאים בפה מצטברים סביב השיניים באופן מתמיד ובמידה ולא מסירים אותם (לא מצחצחים) הם מצטברים ומסתידים והופכים לאבנית שן. כתוצאה מכך, נפגעת מערכת האחיזה של השן והחניכיים נפרדות מהשן ונוצר כיס פריודונטלי (כיס בין החניכיים לשן). בהמשך, העצם סביב השן נספגת והשן מאבדת את תמיכתה ונושרת עם הזמן.

עישון מזיק לבריאות האדם ובאזור הפה הנזק מתבטא בקמטים בעור, בירידה בתחושת הטעם, בריח רע מהפה, בחשיפת שורשים, בנסיגת עצם ובצביעת שיניים בניקוטין.
מחקרים רבים מראים כי אצל המעשנים, קיימת עלייה משמעותית בחיידקים אלימים בפה ובלוע. העישון גורם גם לפגיעה במערכת החיסון: פחות נוגדנים וכדוריות דם לבנות פגועות. העישון פוגע באספקת הדם ברקמות מה שגורם להצרות כלי הדם בחניכיים.

כמו כן העישון פוגע בתאים האחראים על ריפוי פצע ומזרז בריחת סידן.

עישון גורם להחמרה במחלת החניכיים ומשפיע לרעה על ריפוי רקמות בפה וכמו כן נחשב כגורם סיכון להשתלת עצם ושתלים בפה.

תהליך קליטת השתלים הדנטליים הוא איטי יותר אצל מעשנים, דבר שמתבטא על-ידי התפתחות מהירה של דלקת חניכיים סביב השתלים, וכישלון השתלים בהמשך.
לאורך שנים מחקרים הראו אצל מעשנים ישנו שיעור סבוכים גבוהה משמעותית בהשוואה ללא מעשנים. מתרפאים המיועדים לעבור פרוצדורות של שתלים והשתלת עצם צריכים להיות מודעים להשפעה המזיקה של העישון.

הסיכון עשוי לרדת כאשר העישון מופסק. ואפשר לבצע טיפולי שתלים אצל מעשנים ולשפר איכות החיים באכילה ובאסתטיקה בידיעה לסיכונים ולסיכויי הצלחה ובהחלטת הרופא להתאמת הטיפול המבוקש